אשראי – אשראי יכול להיות כסף, סחורה או שירותים, שניתנים תמורת הבטחה לתשלום מאוחר יותר, במועד שנקבע מראש. כאשר לאשראי נלווית ריבית שנקבעת לפי מספר פרמטרים: גובה האשראי, משך התקופה שבין מתן האשראי למועד ההחזר ועוד.

אשראי יומי – אשראי שניתן לזמן מוגבל שאינו עולה על משך יום עסקים אחד. אשראי זה מוכר גם בתור: משיכת יתר יומית, אשראי תוך יומי וחשיפה יומית. בעולמם של העסקים הקטנים והבינוניים כלי זה פחות נפוץ בשימוש.

אשראי (נזילות) של הבנק המרכזי – אשראי שנותן הבנק המרכזי לבעלי חשבון נבחרים (כמו בנקים). בעל החשבון יכול להשתמש באופן אוטומטי וביוזמתו באשראי שניתן לו על פי שיקול דעתו של הבנק המרכזי. לרוב יינתן האשראי כהלוואה או משיכת יתר בחשבון מקבל האשראי, כאשר מקבל האשראי מעמיד בטחונות לערובת מתן האשראי, כמו ניירות ערך, נכסים ועוד.

בין-בנקאי – פעילות שמתבצעת בין הבנקים המסחריים. למשל – בנק אחד יכול לשלוח הוראת תשלום לחיוב חשבון הסליקה שלו אך לזיכוי של בנק אחר. מכונה גם "העברת כספים בין-בנקאית".

ביקורת דוחות כספיים – ביקורת המצביעה על רמת המהימנות של דוחות כספיים של חברה מסוימת. הביקורת חייבת להתבצע על ידי רואה חשבון חיצוני שניתן לו לחוות את דעתו המקצועית באשר למהימנות הדוחות. יש לזכור כי רואה החשבון נסמך על הצהרות והסברי החברה ולא תמיד מסוגל לאתר סוגיות מהותיות.

גרירת הלוואה – שיעבוד נכס כחלופה לנכס הממושכן, אשר מהווה בטוחה להחזרת ההלוואה, כאשר לא מתבצעים שינויים בתנאי ההלוואה הנוכחיים. זהו מצב נפוץ בעולם המשכנתאות (למרות שהוא בהחלט קיים בעולם האשראי המסחרי) בו בעל דירה נהנה ממשכנתא בתנאים טובים ומחליף נכס. מצב זה למעשה מאפשר לו לגרור את המשכנתא הקיימת אל מול הנכס החדש וליהנות מהתנאים השמורים לו.

גירעון תקציבי – מצב זה מתאר פער שלילי בין ההכנסות וההוצאות של תקציב הממשלה. כלומר, הוצאות הממשלה גבוהות יותר מההכנסות שלה.

דוח על השינויים בהון עצמי – דוח המפרט שינויים פיננסיים בחברה. כלומר, פירוט השינויים בהון המניות, הקרנות ויתר רווחי החברה. הדוח מסייע להבין התנהגותה של חברה מבחינת חלוקת דיווידנדים, שמירת רווחים בחברה וכו'.

דוח על תזרים המזומנים – בדוח זה מספר נתונים: יתרת המזומנים של החברה בתחילת תקופה חשבונאית, יתרת המזומנים בתום התקופה וכמובן, פירוט תזרימי (הכנסות והוצאות) המזומנים בתקופה המוגדרת. חלוקת הדוח לפעילות שוטפת, פעילות השקעה ופעילות מימון מסייעת בהבנה למה שימשו המזומנים שייצרה החברה – האם הם שימשו לפירעון הלוואות? האם הם שימשו להשקעה ברכוש קבוע והרחבת הפעילות? או שמא החברה לא ייצרה מספיק מזומנים?

דוח רווח והפסד – דוח המפרט את פעילות החברה בתקופת זמן מוגדרת – הכנסות החברה, הוצאותיה וכמובן חישוב הרווח או ההפסד לגבי אותה התקופה. לרוב זהו דוח רבעוני או שנתי. דוח זה מסייע להבין את תוצאותיה הפיננסיות של החברה ולהשוות אותן לתקופות זמן מקבילות.

דיבידנד – כאשר לחברה יש רווחים, חלק מהרווח יכול להיות מחולק לבעלי המניות ביחס לנתח המניות שיש לכל אחד מהם – חלק זה מכונה דיבידנד. חשוב לציין כי חלוקת דיבידנד נתונה להחלטת החברה, גם אם רווחי החברה רשומים אולם היא מחויבת להוכיח כי ביכולתה לעמוד בשני מבחנים אותם קובע החוק – מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון.

דירוג אשראי – ציון שמצביע על רמת יכולת פירעון הלוואות שניתן למדינות, חברות מסחריות וכן לאנשים פרטיים. חישוב הציון נקבע על סמך הפעילות הפיננסית של המדורג. כלומר, הציון נקבע לאחר הערכה של ההון העצמי של המדורג, הכנסתו, נכסיו והיקף התחייבויות קודמות שיש לו. בהתאם לדירוג האשראי, יכולים משקיעים (כמו למשל בנקים) להעריך את הסיכונים שטמונים במתן אשראי למדורג, כלומר להעריך את יכולתו לפרוע את ההלוואה שתינתן לו. כל בנק מדרג את לקוחותיו העסקיים בדירוג אשראי פנימי שמושפע מהאובליגו הבנקאי, מהרכב הביטחונות, מהתנהלות הלקוח (חריגות בחשבון, החזרות צ'קים, החזרות הרשאות וכו'), מענף הפעילות, מוותק הלקוח וממרכיבים נוספים.

הון – מחושב על ידי קיזוז ערך התחייבויות החברה מערך נכסיה. כלומר ההפרש החיובי (בתקווה) שבין שני מדדים אלה.

הון עצמי – סך כל האמצעים הפיננסיים שיש בבעלות חברה או אדם מסוימים. כלומר, מזומנים, חסכונות, הון מניות, פרמיות, רווחים צבורים, קרנות הון ועודפים. כאשר מדובר על דוחות כספיים של חברות ההון העצמי החשבונאי הוא נכסיה הפיננסיים של החברה (במצבים לא טובים לחברה גירעון בהון, או הון עצמי שלילי). מעבר לכך יש לתת את הדעת על ההון העצמי המוחשי המהווה נגזרת של ההון העצמי החשבונאי. כאשר מדובר בעסקה (נדל"ן, השקעה מסחרית וכו') ההון העצמי הוא חלקו של הלקוח בעסקה שאינו נלקח כמימון בנקאי. לצורך העניין, עסקה מלווה פעמים רבות בהוצאות שונות (מתווכים, עורכי דין, אגרות וכו') שפעמים רבות ממומנות מכיסו של הלקוח אך לא מחושבות בהון העצמי.

הוצאות מימון – עלויות שקשורות באשראי למימון החברה, כלומר, הוצאות ריבית על הלוואות, הפרשי ההצמדה שנלווים לחובותיה של החברה למלווים ומשקיעים.

הלוואה – סכום כסף מוגדר שמעניק המלווה (לדוגמה: בנק או חברת אשראי) ללווה (לדוגמה: לקוח פרטי או חברה מסחרית), כאשר הכסף ניתן בתנאים שונים המוגדרים מראש בין הצדדים והכוללים: מועד ההחזר, משך תקופת ההחזר, סכומו של כל תשלום (ההלוואה בדרך כלל ניתנת להחזר בתשלומים), גובה הריבית ולפעמים גם הצמדה למט"ח.

הלוואת בלון – הלוואה בתנאים מיוחדים, כאשר הלווה משלם בדרך כלל במשך תקופת ההלוואה רק את הריבית שנקבעה ובתום התקופה, פורע את ההלוואה במלואה. הלוואה זו ניתנת לתקופה יחסית קצרה - למשל כשמישהו רוצה למכור את ביתו ולרכוש בית חדש והוא מצא בית לקנייה אך עדיין לא מכר את ביתו – במצב כזה ברור שברגע שימכור את ביתו יהיה לו את הסכום לשלם על הבית החדש ולכן, ייקח הלוואת בלון, ישלם את הריבית ומיד כשימכור את הבית יחזיר את ההלוואה, שהיא בעצם התשלום על הבית החדש.

הלוואת גרייס – הלוואה שבמסגרתה, תשלום הקרן נקבע למועד מאוחר יותר המוגדר מראש בתוך תקופת ההלוואה. לעיתים ישנה דחייה גם של תשלום הריבית הראשון.

חברת דירוג – חברות אלו קובעות את דירוג האשראי של ממשלות, חברות מסחריות וחובות שמונפקים על ידי חברות הדירוג. בישראל ישנן שתיים – חברת "מעלות" וחברת "מדרוג". לאחרונה ספגו חברות אלה ביקורת רבה על יכולתן להגיב בזמן אמת ועל מתן דירוגים לא מדויקים שלא שיקפו נאמנה מצבן של חברות.

חוב אבוד – חוב שניתן ונקבע כי לא ניתן לגבות אותו בחזרה באופן וודאי. חוב אבוד נחשב להפסד, הוא נמחק מרישומי המאזן ונרשם כהוצאה בספר תזרים המזומנים של החברה או התאגיד. במידה וגובים חוב אבוד, גבייתו נוספת להכנסות החברה.

מסגרת אשראי – סך האשראי המאושר ללקוח. כאשר מדובר על מסגרת שוטפת משמעות הדבר היא הסכום המרבי אותו יכול הלקוח למשוך מחשבון העובר ושב שלו במינוס. כלומר, יתרת החובה המרבית שמאפשר הבנק ללקוח, כאשר הבנק מצדו, מכבד את משיכת היתר עד לאותו סכום שנקבע כמסגרת האשראי של אותו לקוח.

משכנתא – הפירוש המדויק של המונח הוא סוג ביטחון שמהווה שעבוד של נכס. בפועל, מתייחסים למשכנתא כהלוואה שניתנת ללקוח כדי לאפשר לו לרכוש נכס, כאשר הנכס משועבד לבנק עד לפירעון ההלוואה במלואה.